top of page
אמנות הנשימה
IMG_7681_edited.jpg

שיטת ׳אמנות הנשימה׳ מתאימה לכל מי שרוצה לפתח נוכחת פיזית וקולית משוחררת. היא יכולה לעזור במיוחד לשחקנים, זמרים ומרצים המשתמשים בקולם באופן מקצועי ולסייע לאנשים הסובלים מבעיות נשימה וקול ממגוון סיבות, כולל מחלימים ממחלת הקורונה.
תשומת לב לנשימה שלנו ומרכיביו תאפשר לנו לשבור את מעגל חוסר האונים שאפיין בעיות נשימתיות, ולהשיב לעצמנו את הקשר החיובי וההרמוני עם הגוף.

הקירבה בין המילים נשימה ונשמה מבטאת את הקשר ההדוק בין נשימה לבין מצבנו הפסיכופיזי בכל רגע. קצב הנשימה והנשיפה, מידת המאמץ והשחרור וגוון הקול - כל אלו הם חלק מהותי ממי שאנחנו.

אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להקשיב לעצמנו, ולהשתנות, היא המודעות לנשימה. כמו כל פעולה פיזית,  גם הנשימה שלנו צוברת הרגלים לא מודעים לאורך השנים, הרגלים שמגבילים את איכות או עומק הנשימה, ומצמצמים את המנעד הקולי. נשימה היא פעולה לא מודעת הפועלת במיטבה  מתוך שחרור ורוגע. הפניית תשומת הלב לנשימה יוצרת בהכרח התערבות בפעולה הטבעית שלה. אם כך, איך נעשה שינוי?
טכניקת אלכסנדר מציעה כלים יחודיים להשפיע על הנשימה בעזרת הסתכלות על הגוף כמכלול. אחד הכלים המרכזיים של השיטה, הוא ההבנה שדרך מחשבה בלבד ניתן לשנות את הגוף שלנו ואת ההרגלים הפיזיים שמלווים אותנו לאורך חיינו. דרך התמקדות בכיוון זרימת האוויר בדרכי הנשימה שלנו, נוכל להשפיע בעקיפין גם על איכותן של תנועות לא נשלטות כמו עבודת הסרעפת, מיתרי הקול ועוד. 

שיטת ׳אמנות הנשימה׳ פותחה ע״י ג'סיקה וולף. מורה ותיקה לטכניקת אלכסנדר וחברת סגל בבית הספר למשחק באוניברסיטת הרווארד. וולף החלה להתמקד בנשימה ובקול בניסיון להשתקם מכאבי צוואר, תחושה של חנק ונוקשות בלשון שליוו אותה שנים לאחר שנפגעה בתאונת דרכים.
חיפושיה הביאו אותה אל קארל סטאו, מורה לשירה ומנצח מקהלות שפיתח שיטה בשם ׳קואורדינציית נשימה׳. סטאו גילה כי בניגוד לדעה הרווחת, ניתן לפתח ולחזק את שריר הסרעפת ובכך לעשות שינוי דרמטי באיכות הנשימה ובאופי הקול.

הסרעפת היא שריר הנשימה העיקרי והיא פועלת באופן לא רצוני. אך היא יכולה להיחלש בעקבות מחלות, מצבי לחץ, והרגלים פיזיים הרסניים שגורמים לשרירי הנשימה המשניים- שרירי הבטן, השרירים הבין צלעיים ושרירי הצוואר- לעבוד עבודת יתר. נשימה כזו היא מאומצת ומשבשת את היכולת לנוע, לשבת ולעמוד בנינוחות. סטאו הבחין שכאשר אנשים מצליחים לשחרר את שרירי הנשימה המשניים, הסרעפת עושה את רוב עבודת הנשימה, וכך מתחזקת. בעקבות ההבחנה הזו, הוא החל לעבוד עם זמרים קלאסיים ועם חולי אמפיזמה בבתי חולים  כדי לחזק ולפתח את קולם ואת נשימתם. 

׳אמנות הנשימה׳ משלבת עבודה קונקרטית של ״קואורדינציית הנשימה״ עם עקרונות משיטת אלכסנדר. כמו בשיעור אלכסנדר רגיל, אנחנו מחוללים שינוי פיזי דרך תשומת לב למגע עדין ואינפורמטיבי של המורה, המלווה בהכוונה מילולית.
נתחיל עם הסתכלות על נשימה נינוחה. נזהה אחזקות מיותרות בגוף ונלמד לשחרר אותן. לאט לאט נגביר את האתגר לשריר הסרעפת. כאשר פתח היציאה של האיוור מצטמצם, כפי שקורה כשאנחנו מקרבים את מיתרי הקול ושרים, הסרעפת עובדת קשה יותר כדי לדחוף את האוויר החוצה מהריאות. נעבור בהדרגתיות מלחישה ועד עד להוצאת קול יציב וממושך תוך שמירה על מעורבות מינימלית של שרירי הבטן והצוואר. 
נשימה חופשית וקול צלול הם ביטוי לפעולה דינמית של הגוף. כאשר הנשימה והקול מוגבלים, יש בהכרח אחזקה בגוף שיכולה לבוא לידי ביטוי  בבעיות יציבה ותנועה. ערנות לגבי הנשימה נותנת כלי נוסף לזהות הרגלים בזמן אמת ולשחרר אותם. כפי שוולטר קרינגטון, אחד המורים הראשונים לטכניקת אלכסנדר, כתב ״קשה מאוד לדעת בוודאות אם אתה מקשיח את הצואר או מניח לו להיות חופשי, אבל כל אחד יודע אם הוא עוצר את הנשימה״. 

bottom of page